לדלג לתוכן

זקיפת אגודל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זקיפת אגודל לסימון שהכל כשורה.
משתתפים בקולוסיאום שומטים את אגודלם כלפי מטה. "Pollice Verso" (=אגודל כלפי מטה באיטלקית), ציור שמן על בד מאת הצייר הצרפתי ז'אן-לאון ז'רום, 1872.

זקיפת אגודל היא מחווה גופנית שבה נזקף האגודל כלפי מעלה בעוד יתר אצבעות כף היד מקופלות לכדי אגרוף. במקומות רבים בעולם משמעותה של המחווה הבעת הסכמה או שביעות רצון.

לא ידוע מה מקורה של מחווה זו, אך יש מספר השערות בעניין. לפי אחת ההשערות, מקורה עוד בקרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה, כאשר בסיום הקרב, הקהל סימן באמצעות אגודלו מה לדעתו צריך להיות גורלו של הגלדיאטור המפסיד - לחיים או למוות - אם כי לא ידוע לאן בדיוק הופנו האגודלים בכל אחד מהמקרים. לפי השערה אחרת, המחווה היא שריד למנהג מימי הביניים, לפיו בסיום עסקאות ליקק כל אחד מהצדדים את אגודלו, ואז הצמיד אותו לאגודל של שותפו לעסקה. השערה שלישית מייחסת את המחווה לתקופה מאוחרת הרבה יותר. לפי ההשערה מקורה בנוהגם של טייסים אמריקנים במלחמת העולם השנייה לסמן כך לצוותי נושאות המטוסים כי הם מוכנים להמריא.

סימן ה-"Like"
("אהבתי")
של פייסבוק.

לצד המחווה הכוללת את הנפת האגודל כלפי מעלה, התפתחה גם מחווה הפוכה, הכוללת את הנפת האגודל כלפי מטה. משמעותה של מחווה זו הפוכה - היא מביעה אי הסכמה או חוסר שביעות רצון.

זקיפת האגודל במשמעותה החיובית היא מחווה מקובלת בעולם המערבי, אך במקומות שונים בעולם לזקיפת האגודל יש משמעויות אחרות. בחלק ממדינות דרום אמריקה ומערב אפריקה, באיראן, בעיראק ובסרדיניה, מדובר במחווה בוטה ששקולה לאצבע משולשת.

בהקשרים ספציפיים, לזקיפת האגודל ייתכנו משמעויות אחרות גם בעולם המערבי. כך, למשל, היא משמשת טרמפיסטים לאיתות על רצונם בטרמפ (אף שבישראל נפוצה יותר הצבעה לכיוון הכביש באצבע המורה). במדינות אמריקה הלטינית, הביטוי המקובל לטרמפ הוא "Hacer Botella" (תרגום חופשי מספרדית: "לעשות בקבוק"), המרמז על צורת כף היד בזמן זקיפת אגודל. צוללים זוקפים את אגודלם כדי לסמן שבכוונתם לעלות לפני המים, ואילו שופטי כדורסל (אנ') מסמנים, באמצעות זקיפת שני אגודלים, על החלטתם לזרוק כדור ביניים.

זקיפת אגודל היא גם הסמל של סימן ה"Like" הפופולרי ברשת החברתית פייסבוק.

זקיפת האגודל היא גם סימון המקובל בקרב ילדים בישראל כ"ברוגז". כלומר "לא חברים". לעיתים מלווה סימון זה בדיקלום "ברוגז ברוגז לעולם, שולם שולם אף פעם". הסימון ההופכי ל"ברוגז" מכונה "שולם" ומבוצע על ידי זקיפת הזרת. לעיתים מבוצע טקס השלמה על ידי לפיתת זרתות הדדית וניענועם למילות הדיקלום "שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם". דבר זה מופיע בשיר הילדים "עשר אצבעות" מאת רבקה דוידית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זקיפת אגודל בוויקישיתוף